את העבודות של איתמר בגליקטר אפשר להגדיר כסוג מיוחד של 'שיבוש תרבות', ומבחינה זו הוא מצטרף לשורה ארוכה של אמנים ותיאורטיקנים שקראו תיגר על הסדר החברתי הקיים כדי להציג בפנינו נקודת תצפית בלתי צפויה על אודות התרבות בה אנו חיים.  אצל בגליקטר מתבטא השיבוש בשני מישורים: המישור האחד הוא מישור ההמרה (טראנספורמציה) – נטילת אובייקט מתחום אחד, במקרה זה האנציקלופדיה העברית והמרתו לאובייקט אחר הלקוח מרפרטואר התרבות הפופולארית. כאן יוצר בגליקטר סדרה של דמויות גזורות מכרכי האנציקלופדיה ומציג אותן בפנינו שלא בקונטקסט המוכר והרגיל שלהם. מישור זה של ההמרה מתחבר אל המישור השני של עבודתו. כאן מבקש מאיתנו בגליקטר להתבונן על האנציקלופדיה ולא סתם אנציקלופדיה, אלא על האנציקלופדיה העברית הנחשבת בצדק או שלא בצדק כאחד השיאים בעיצוב המחשבה הישראלית עם כל היומרה המקושרת אליה – ולבחון אותה בעיניים ביקורתיות וכחומר גלם לדבר מה אחר, במקרה זה דמויות ופרצופים של גיבורי תרבות ממקום וממנעד תרבותי אחר. ההגחכה (מלשון גיחוך) של התרבות הגבוהה, האליטיסטית, המדברת בשפה שאיננה נהירה ומקובלת על כולם, שלא לדבר על היותה של האנציקלופדיה סיכום ותמצית הידע; הגחכה זו באמצעות התרבות הפופולארית, המבוססת על 'הכאן ועכשיו' ועל סיפוקים מיידיים, מציבה את האנציקלופדיה תחת תנאי תאורה שספק אם כותבי האנציקלופדיה ומייסדיה העלו בדעתם. מיפגש זה בין התרבות הגבוהה לתרבות הנמוכה, בין האנציקלופדיה לבין  הדמויות הפופלאריות שנוצרו בידי בגליקטר – הוא מיפגש היוצר בקרב הצופה בעבודות מחד תחושה של אי נחת ושל חילול הקודש, מאידך יש בעבודות הללו דבר-מה מפתיע שספק אם היה עולה בידו של בגליקטר ליצור לו היה גוזר את הדמויות הללו מעיסת נייר פשוטה ללא החותמת ותו התקן שהוענקו לאנציקלופדיה העברית.

שיבוש זה של אנציקלופדיה העברית הוא לאמיתו של דבר שיבוש של התרבות הגבוהה שיכולה להיעשות רק בידי התרבות הפופולארית, או במלים אחרות: התרבות הפופולארית, הנתפסת שלא בצדק כתרבות נמוכה, היא תרבות שנועצת שת שיניה בתרבות האליטיסטית, לועגת לה, צוחקת עליה ומציגה אותה באור גרוטסקי. בגליקטר לא המציא את הגלגל, וכאמור אמנים רבים המסווגים כיוצרים של התרבות הפופולארית באמנות הפלסטית, בעיצוב, במוסיקה, בתיאטרון, בקולנוע, בספרות – הם אמנים השואלים מתוך התרבות הגבוהה את חומרי עבודתם, ויוצרים באמצעותם חוויות חדשות בלתי צפויות. כוחה של התרבות הפופולארית, אפוא, הוא בהיותה תרבות שפויה, אשר 'מדברת' בלשון בני אדם, בדומה לליצן בחצר המלך.

העבודות של איתמר בגליקטר הן עבודות שמשלבות ומעמידות זה מול זה את התרבות הגבוהה והתרבות הפופולארית, והמסר הטמון בהן הוא כי אפשר לעשות עוד משהו עם התרבות הגבוהה – דבר מה גרוטסקי, הומוריסטי, מבדח ומשעשע.

 

ד"ר ברוך בליך, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה,  בצלאל, פברואר 2009 .

קומיקס, אנציקלופדיה ומה שבניהם

טקסט: ד"ר ברוך בליך

המחלקה להיסטוריה ותיאוריה,  בצלאל, פברואר 2009 

Publications > Exhibiton texts > קומיקס, אנציקלופדיה ומה שבניהם